טישרטים מעוצבים
- Tal Shalom
- 20 באוק׳
- זמן קריאה 8 דקות
עודכן: לפני 4 ימים
הסיבה שנדדתי לאחר שנים של עיסוק בעיצוב גרפי, ונחתתי לעולם האופנה, עם טישרטים מעוצבים.
אנשים לא תמיד מבינים ברגע מסוים מה דוחף אותם לעשות דבר אחד או אחר,
ולפעמים מוצאים את הלב והזמן מושקעים בו מאוד.
גם אני לא הבנתי מיד למה דווקא נמשכתי ליצור טישרטים מעוצבים
שמספרים סיפור ונוגעים בנושא מענינים והפתרון לשאלה שלי לא איחר לבוא.
למי שקורא כאן ועוד לא מכיר אותי, שמי טל שלום, מעצבת גרפית, עוסקת במיתוג,
קופירייטינג ואסטרטגיה שיווקית, מעצבת אתרים ועוסקת בעיצוב דיגיטלי. בוגרת תכנית לאמנות בקהילה, מרשה לעצמי לאייר,
עכשיו גם בעלת המותג mircka - טישרטים מעוצבים.
אבל הכי, אמא!
זו לא סיבה אחת שהובילה אותי לתחום הזה שאין לי בו בכלל נסיון, היו מספר דברים בולטים שהשפיעו עלי במיוחד,
הם שינו את כוון השעון ועזרו לי לצאת לדרך חדשה בגיל מבוגר, אני יכולה לחלק אותם כמו בצבא לשלושה:
המקצוע שלי, שרק הולך ומתרחק מהסיבה שבחרתי בו
הרצון להביע את עצמי
משבר פרידה שיצר תפנית
ולאחר שהתאוששתי ממנו, זו גם הייתה הנקודה שבה הבנתי
שבאתי לכאן לזמן מוגבל ולא הייתי רוצה לפספס התנסות
במגרש שעשועים חדש ומרגש עם סיבה טובה להתעורר כל יום
למשהו חדש ומסעיר שמעורר בי עיסוק יצירתי והמון חשיבה, הבנתי שאין זמן אחר!
לא מבחינת קבלת ההחלטות, כי אם מבחינת תשוקה שמסבה לי אושר רב.
שלושתם יחד יצרו את המהלך שממש לא היה מתוכנן לפרטי פרטים,
תהליך של שנה, שהיו בה הרבה הפתעות, לא מעט כשלים ובסופו נולד מותג טישרטים מעוצבים.
מותג צעיר וחדש, עם אופי בוגר שפונה לקהל שאכפת לו! אכפת לו מה הוא לובש, ומה טיב הבד, אכפת לו מה הוא משדר כלפי עצמו והסביבה שלו, ואכפת לו מאחרים, כי הרבה מסרים שאני בוחרת לעסוק בהם ולאייר על גבי החולצות הם בעלי ערך של עשיית צדק וראיית הטוב.
המקצוע שלי: עיצוב גרפי, גרם לי להבין שהקיום שלו כבר לא נמצא בפרטים הקטנים, כי אם באפליקציות ובאתרים להורדה, ובין מגוון מחשבות על העתיד, צץ גם הרעיון לעצב טי שרט מודפסות.
המעבר מעיצוב גרפי לאיור על טי שרט מודפסות נראה פשוט וטבעי,
אבל לא ככה זה היה אצלי, המוכר והטוב שמשרת אותי במשך שנים
עמד כמו דגל לבן וסימן לי תמיד ראות בהירה ואופק רחב, אפילו בזמן הקרונה לא נבהלתי והתחלתי ללמוד ולעסוק בעיצוב אתרים ועיצוב דיגיטלי.
אבל בשנים האחרונות נסחפתי לתחרות היומיום מול אפליקציות
ודימויים זמינים לכולם עם תוצרים שלא מייחדים מותגים,
ודד ליין לא הגיוני.
הציק לי הזלזול במקצוע ובעיקר הזלזול בקהל:
שמסוגל לראות את הצפוי והמוכר. התוצאה של פרסום מהיר מתנוססת על גבי שלטים בכל מקום ומשפיעה באופן ישיר על הנוף שלנו, ועם הזמן הרגשתי רחוקה מהנוף ומהתחום יותר ויותר.
על איורים אני מעולפת, אני שמחה שהעולם הויזואלי נפתח אליו, כי אמנות על כל גווניה, גאוניה ושלל תחומיה, היא לפעמים עצובה וקודרת לי מידי, באיור יש הזדמנויות להפתעות בחיבור של קו כתם ורעיון, ובגלל שהוא כל כך שובה לב, ויודע לתקשר את עצמו. במשך שנים היו לי חששות להתנסות בתחום הזה, שמא לא אוכל ליישם אותו, להשתחרר מקיבעון ולהיות חופשיה עם מגע היד שלי.
קניתי אייפד לפני כמה שנים שחיכה במגירה לרגע שאסלח לעצמי שלא עשיתי בו אפילו נסיון אחד של שרבוט, ובצעד החלטי של מחילה, נרשמתי לקורס איור עם דקל חברוני ששנים עקבתי אחרי העבודות המקסימות שלו, והקסם רק הלך והתעצם בקורס מהמם, עם אוירה של קלילות וקבלה ועם קבוצת הנשים הכי מגניבה שיש.
התבוננו בעבודות ורפרנסים מכל העולם, דיברנו על החיים, על מוזיקה, למדנו עקרונות מועילים ואיירנו כל אחד בקצב שלו, החוויה הזאת הייתה מרפאה ונוחה, ונתנה פייט רציני לביקורת העצומה שהייתה לי על עצמי.
החלטתי בסוף הקורס שאני ממשיכה להתאמן ולתרגל על האייפד הסבלני,
עדיין לא הייתי בטוחה אם נכון לי להמשיך לאייר כעיסוק,
וגם לא מיהרתי לחבר את זה לטי שרט מודפסות, אבל הרגשתי שפרצתי מחסום מעיק
שקיבע אפשרויות ליצירה, חיפוש, התבוננות ובעיקר הנאה.
איך הבנתי אם העיסוק בטישרטים מיוחדים זו היוזמה שאני צריכה לפתח, והאם היא יכולה לשרת אחרים? פשוט! שאלתי את עצמי אם אני אהיה מוכנה לעסוק בזה גם ללא תשלום.
מצאתי שמה שהכי מעניין אותי הוא שילוב של אופנה, תדמית, או אביזר
וחיבור ישיר להבעה ויצירה, ומשם הדרך לעצב טישרטים מיוחדים נראתה יותר קרובה אלי.
בהבנה המאוחרת שלי את החיים:) משהו בין האישי ללאומי קרה לי לצאת
מהמקום הנוח בבית מול המחשב ומול הקיר, ליצור ולבטא דעות ומחשבות
ובעיני זוהי קריאה לכולנו - להתעקש ליצור ולבטא בכל הזירות,
כי משהו גדול קורה ועוד יקרה ואנחנו, אם נרצה או לא, חלק ממנו.
מלחמות הן כבר לא רק בשדה בקרב, הן מעורבות בנטיות חברתיות, ממשל, פילוג ובטכנולוגיה, זו שהתרגלנו אליה ואנחנו מחוברים אליה כמו באינפוזיה, מביאה גם השפעות הרסניות, ברשתות, בשימוש בבינה מלאכותית, ובמסחר, ומשאבים רבים שהיו בידינו, מתרחקים מהשליטה שלנו, ואנחנו צריכים לקחת אחריות אישית. זהו עולם חדש! ברוחי האופטימית הוא טוב ומטיב, ויש בו שפע אהבה, אבל צריך לנטוע אותה. אני מוצאת בהבעה וביצירה שלי, צורך קיומי, כמו שחרור והתכנסות, כמעט הפכים שמשרתים את הנוכחות שלי בזמן כזה של שינויים מהירים.
לרוב אני מתייחסת לאייפד או לקובץ במחשב כמו נייר סקיצה של המחשבות שעולות לי לראש והסיפורים שאני רוצה לספר על הרעיונות האלה, ומתחילה לה עבודת החיבורים לקוים והכתמים, לצבע והצורה, ורק אחרי סקיצות מרובות של אותו הרעיון מתחיל להתגבש לו דימוי שמקבל אישור להיות חלק מהקולקציה של הטישרטים המיוחדים שאני מחפשת ללבוש בעצמי ולהציע לאחרים. לא מעט, אני נזהרת שלא להתאהב ברעיון שעולה לי ישר, אני מחפשת ליצור עניין, שיראה ויזואלית נכון על גבי חולצה, כי לא כל דימוי שנראה טוב על הנייר
מתאים לחבר אותו לגוף שלנו ולהתהלך איתו. הוא אולי יכול להיות איור בספר, או פוסטר נחמד, ללוות כתבה או להתלות בחן על נעץ, אבל בהחלט לא כל דימוי מתאים לו לו שילבשו אותו, טישרטים מיוחדים בעיני, הם אלו שפיצחו את המעבר מהקובץ לחולצה.
לפני שנתיים נפרדתי מאמא שלי היקרה, השינוי הזה בחיים, השאיר אותי די המומה
ומאוד עצובה ומהורהרת, אבל גם תרם באופן ישיר להתפתחות שלי. אחרי תקופה ארוכה שטיפלנו בה וליווינו אותה בחולי מתמשך וסבל נוראי,
ולמרות שחיכית לרגע שלא תסבול יותר, מצאתי את עצמי לא מוכנה להבנה העמוקה והרוחנית
שאמא שלי היא לא בת אלמוות.
לא הבנתי מה המשמעות של סוף החיים, כשישבתי ליד מיטת החולים שלה לאורך חצי שנה, לא הבנתי את מה שהלב הצליח להסביר רק אחרי לכתה. הרגשתי חשופה ופגיעה כמו ילדה שרק נולדה יתומה מאמא.
כאילו כל 50 שנות הנסיון שהיו לי כאן בעולם לא נחשבות, ללא בטחון בעתיד, בלי תחושת הווה ורק העבר הקרוב נחקק אצלי בזכרון, זה שהיה בהתבוננות עליה קמלה, בודדה, מתרחקת וכואבת.
היא לא הייתה כזו לאורך כל שנות חייה, היא הייתה האשה הכי חיונית ומשעשעת, עם אנרגיות שיא, גם בזמן כאב, מדברת בטון של ילדה בגן כדי להדחיק כאב, עושה מעשי קונדס, פותחת את דלת ביתה לכל אחד, מארחת מושלמת, בשלנית מפוארת שמקפידה לעשות ספא מים קפואים לתפוחי האדמה,
משרה צימוקים לעוגה בויסקי הכי יקר שהיה, הלוחשת לחצילים,
מלכת הפחזניות ובלינצ׳סים וכלת פרס עוגת התפוזים הגבוהה בתבל.
היא דיברה לצמחים והם החזירו לה בתפארתם,
היא הייתה מצליחה להחיות זרי פרחים למשך שבועות. כביסה ובשמים שעד היום הם ניחוחות שבזכרון, היו עטופים בכל חדרי הבית
הכל בשפע של נדיבות לב. היה לה ערך רב לתרבות, ספרות, תאטרון, אופנה, אמנות, מוסיקה ועוד ועוד, אנינת טעם ואוהבת אדם (בתנאי שהוא בן אדם) היה לה קול רך עם מבטא מתקתק וכל סיפור שלה היה נשמע כמו ממדינה סובייטית רחוקה. היא גידלה אותנו שלושת הבנות בהשקעה ונתינה ללא גבול והייתה סבתא מושלמת לכל שמונה נכדיה המדהימים.
היה לה ״אף״ מיוחד, ככה אבא שלי נהג לומר עליה, היא ידעה דברים, לפני כולם, אינטואיציה או תקשור, דיבור עם מלאכים או תחושת בטן, לא ידוע מהו המקור לכישורים האלה, היא לא נהגה להתהדר בהם.
את כל הדברים הנפלאים האלה הייתי צריכה להזכיר לעצמי בכוח, כי הייתי מכוסה במשך חודשים בריח בית חולים ובציפייה שמשהו טוב יקרה, עד השעות האחרונות, עוד האמנתי שאיזה ירק אורגני יציל אותה, או תוסף מזון שאפשר לרכוש רק בחו״ל, אבל הגוף שלה כבר לא היה עמיד לניסים.
הבנתי שאני רוצה להזכר יותר בנוכחות המשעשעת שלה, היה לי צורך להנכיח את כל היופי הזה שלה שיתגבר וישתלט על כל הזכרונות העצובים, רציתי להזכיר לעצמי את הטעם המשובח בבחירת בגדים, תיקים, ונעליים, היא אהבה פריטים ייחודיים, העריכה איכות וטעם טוב.
וכשהחלטתי שאני רוצה להחיות אותה באיזשהוא אופן, ישר הכל התחבר,
האיורים והסיפורים התרבות והפריטים, וככה נבראו להם טישרטים מיוחדים.
שם המותג מירקה הוא על שמה של אמא - מירה שלום, אנחנו עובדות בשותפות, הפרידה ממנה מזכירה לי מה באמת חשוב, ואני פועלת בהתאם.
טישרטים יפים הם הפרומו לתחילת היום שלי. כך הוא מתחיל - בבחירת חולצה.
כשאנחנו לובשים בגד, ישנה אמירה מכוונת, גם קרוקס וטרנינג גזור הם אמירה,
ג׳קט לנשים או צבע גרביים, התפריט הזה מגיע עם אינדקס של צירופים ומשמעותם,
שיצרה החברה במאות השנים האחרונות. התנועה לרוב היא מבפנים החוצה,
אנחנו בוחרים לעצמינו מה שאנחנו רוצים שאחרים יראו בנו.
כשחשבתי על יצירת ליין של טישרטים יפים בעיני,
חשבתי שזו תהיה הזדמנות עבורי להטיב גם עם הסביבה.
דימיינתי לוחות מודעות יפיפיים שמהלכים על שתי רגליים, או כרזות שיושבות על ספסל בגינה, תרבות ויזואליה מרהיבה, של אסטטיקה ומשמעות, מסרים חברתיים ופוליטיים, שאלות קיומיות וקונפליקטים אישיים והמתח המעניין שבין רוח לחומר ובגד ומי שמביט בו.
כשאנחנו בוחרים לעצמנו טישרטים יפים
אנחנו בוחרים לומר משהו גם לאחרים האיור הוא באישור החזה מקדימה האיזור שכאנחנו גאים אנחנו מותחים אותו לרווחה וכשאנחנו כבויים הוא מקופף, או הדפס בגב, שהוא מעין תמרור שעוקב אחרי הצעדים שלנו.
בסהכ רציתי ליצור כמה פרינטים, בהתחלה חיפשתי לקנות חולצות בסין אבל הבנתי שאני חייבת לייצר טישרטים מעוצבים, כחלק מהחזון של המותג.
אז מצאתי את עצמי כמו על אופני ספינינג, מדוושת לעיתים באויר ומחכה לרמזים,
מכוח האנרציה והאנרגיה, לאן לפנות בכדי לייצר חולצה שאני אהיה שלמה איתה.
לא תכננתי את רוב היעדים, לא ידעתי ועדיין איני יודעת, איך ובאיזו מהירות להתקדם, לא תמיד אני יודעת איך לגשת לשולחן העבודה החדש הזה, שכולל גזרה מיוחדת לא סטנדרטית לנשים, מה שהופך את הקולקציה לטישרטים מעוצבים.
בחירות בדים שיחסית מוגבלות בארץ, בטח בהשוואה לאיטליה, ועדיין ללא התפשרות. הדפסות שונות, דפוס משי או דיגיטלי, תוויות ולוגואים מיני מינים, איורים על נייר ואיורים דיגיטלים,
שרבוטים ועמל על שעות של תיקונים, טיפוגרפיה וכתב חופשי והרבה מאוד כתיבה וסיפורים.
התוצר הסופי הוא טישרטים עם איורים או גרפיקה, מודפסים על גבי בד איכותי 100% כותנה, בגזרה רחבה יחסית כדי שהבד ״ייפול״ ולא ישב על המותן, היא לא מסתיימת במותן כמו טישרט רגילה וישרה, היא מעוגלת בחלק הקדמי והאחורי, ובחלק האחורי היא מכסה את הישבן, צבעי הבד שאני עובדת איתם עכשיו הם בעיקר אפור שחור ולבן, אבל לא התאפקתי ועשיתי צביעה לחלק מהבדים, עם הבהרה ואז שוב צביעה ולפעמים שוב הבהרה, אחרי כל ההתערבויות האלה, אני מכבסת אותן עם סודה לשתיה כדי להשיל חומרים שהם לא טבעיים,
גם הבד עצמו במקור עשוי מהתערבות כימיקלית של צבע הבד,
הבדים עוברים שטיפה בתכנית ארוכה בתוספת שמן לבנדר
אורגני איכותי (לפחות בקולקציות הקרובות).
הנושאים שמענינים אותי לחפש להם דימוי, הם נושאים שכולם יכולים להזדהות איתם,
הם סיפורים מחיי היומיום של כולנו, לא רק כישראלים, כבני אנוש, כאנושות, כחברה,
חלקם מוגשים עם חיוך, וחלקם עם ביקורת עצמית.
כשחשבתי על יצירת ליין של טישרטים מעוצבים, חשבתי שזו תהיה הזדמנות בשבילי להוסיף עניין וצבע. השאיפה היא לגרום לך ללבוש את הבגד יחד עם סט רגשות בווליום גבוה.
רגש חיובי, מרטיט, משמח, משעשע, נוקב, עמוק, נשי, רך, סקסי, פוליטי, יצרי,
ובידיעה שלמה שבזכות הרגשות האלה, גם אחרים יראו אותך ככה.
אז איזה סיפורים יכולים לכלול כזאת רשימה ארוכה? הנה חלק מהם:
יוניקורן: מפגש משעשע על ציפייה ונחמה
הנמר הפנימי Inner Tiger: שאייר דקל חברוני, הוא סיפור על שאגה שחיפשה את דרכה החוצה.
הקרוסלה: הוא חלום על שחרור סוסה מקרוסלה והשנה שהביאה לביטול סוגיית העבדות.
בננה: היא הכמיהה ליציבות פוליטית לא מושחתת.
אינסומניה: סיפור אישי על נדודים ונדודי שינה, שאייר רוני אבוהב.
בוני: הוא סיפור על חיבור בין שני זרים
מעיין הנעורים: הוא המעיין הנובע ממך
ירח מלא: רומנטיקה בתקופה של ספקות. ועוד...
המותג הושק ביולי לפני שלושה חודשים ביריד האופנה של קארינה About Us, בכל חודש יעוצב דרופ חדש עם סיפור חדש, את הטישרטים המעוצבים ניתן לרכוש באתר, בירידים ובתיאום מראש איתי, לא כולן נשארות במלאי. אבל יש עוד הרבה הפתעות על הפרק: מחדוש, ושילובים של פריטים מלבד טריקו, פוסטרים והדפסות על טקסטיל ועוד הפתעות שכנראה יפתיעו גם אותי בהמשך, ובתקוה, גם אתכם. אז לכל אוהבי הטישרטים המעוצבים: מוזמנים לעקוב אחרי ברשתות ובאתר. מוזמנים להגיע למדוד, להתרשם, לשוחח ולהתחבק.
תמיד מוזמנות/ים לשלוח הערות / בקשות / הצעות / רעיונות / שתפ״ים או כל דבר שבא לכן/ם לשתף נהיה בקשר לאב אנד ניו פיס טל- Mircka Graphic T-shirts
תגובות